השארת לי את הריח שלך
בסדינים
במיטה
בכל מקום שהלכת
השארת לי את הטעם שלך
בשפתיים
בגוף
בכל מקום שנישקת
השארת לי את הקול שלך
הוא עוד מהדהד
בין הקירות השקופים של הבית
בכל חדר בו ניגנת
השארת לי את המגע שלך
צורב בכל פיסת עור בה נגעת
אבל הריח שלך , הוא זה שנשאר לי הכי חזק
הכי שורף
הכי חסר
והעיניים, הירוקות, אלה שהיו אוהבות להסתכל עליי עמוק בפנים
אלה שהיו מספרות לי הכל בלי להגיד לי כלום
אותן לא השארת לי
אני מחפשת אותן לפעמים ברחוב
באנשים אחרים
השארת לי בעיקר, חושים של געגוע
