Share This Post

Blog

למה לי מירוצים?

אז למה מירוצים?

נראה לי שהגיע הזמן לדבר קצת על הריצה – החלק הארי.

כבר דיברתי על כמה כיף לרוץ בריצה, לרוץ בבוקר, בערב ובכללי לרוץ.

אבל יש אפקט נוסף לריצה והיא השתתפות במירוצי ריצה ברחבי הארץ ואף בחו”ל.

יש כל כך הרבה מירוצים בארץ שלפעמים נדמה לי שיש לי יותר חולצות מירוצים מאשר חולצות רגילות.

בשביל לתת לכן פרופורציות, יש את מירוצי הבוקר:

מרתון ת”א בפברואר (5, 10, חצי מרתון ומרתון שלם) מדי פברואר.

מירוצי השרון :נתניה חוף לחוף, רמת השרון-אייל, ראשון לציון ועוד

מירוצים בצפון: עמק החולה, הר לעמק, טבריה, גלבוע והכרמל.

מירוצים בדרום: מירוץ הכלניות ואילת המדברי.

בירושלים (10, חצי ומרתון)

יש את מירוצי הלילה: בת”א, מירוץ נשים, מירוץ ירח מלא בזרזיר, מצדה ומצפה רמון.

לרוב המירוצים צריך לקום מוקדם לפעמים ב4 לפנות בוקר כדי להספיק לנסוע ולהגיע בזמן להזנקה בלי לחץ.

תמיד יש את השאלה מסביב, מה לאכול יום לפני, מה לאכול ביום הריצה, זה הופך להיות כל פעם השיח בקבוצה, כל הזמן מדברים רק על זה, כאילו מעולם לא רצנו.

 

אז למה בכלל להשתתף? למה לא סתם לרוץ בכיף בטיילת? למה לקום כל כך מוקדם? מה, משעמם לנו?

אז ככה, יש כל כך הרבה סיבות:

  1. להציב יעדים לעצמך – לפעמים אני מרגישה שהרשמה למירוץ תגרום לי לרוץ טוב יותר, לשפר תוצאות, לגמוע מרחקים גדולים יותר, כי יש לי למה לצפות. זו ציפייה שעוזרת לי להעביר את הזמן בריצה, אני לא רצה סתם, יש לי מטרה, זמן שאני רוצה לשפר, לנסות לחזק את עצמי ולהוכיח שהכול בראש. האווירה במירוץ גם תורמת לשיפור היכולות, האנשים סביבך לא מאפשרים לך להאט, יש אווירת ריצה חיובית עם מוסיקה ופרצופים מחייכים, זה נותן בוסט חיזוק וזה מוביל לריצה מהירה וטובה יותר (במידה ולא פתחת מהר מדי והלך כל המירוץ). גם יש משהו בלהירשם ממש, כי אתה מחויב למשהו, אתה לא יכול להרשות לעצמך לוותר, להפסיד אימון בלי סיבה טובה -שילמתי על זה (הכי ישראלי מצידי)
  2. כדי להמשיך ליהנות מהדבר הזה שנקרא ריצה, צריך לגוון, אני אישית כבר לא יכולה לראות את טיילת ת”א או פארק הירקון, אז כיף לגלות את ישראל דרך הרגליים, דרך הריצה. לדעתי אחד המירוצים היותר יפים שלקחתי בהם חלק זה עמק המעיינות ועמק החולה. יש משהו פתוח, בריא במקומות האלו, לרוץ בשטחים פתוחים, לרוץ כשחיות נעות לידך, בלי חשש להידרס ע”י רוכב אופניים. כולם מחייכים, נהנים מהנוף, רגועים, באים לספוג קצת אוויר צלול.
  3. להכיר אנשים חדשים – אני יכולה להעיד שצברתי מלא חוויות והכרתי מלא אנשים דרך המירוצים הללו. תמיד יש את נסיעות הארוכות שבמהלכן מדברים ומספרים הכל, אבל באמת הכל. את מגלה שאת לא לבד במערכה הזו שנקראת ריצה, יש עוד מלא אנשים “שרוטים” כמוך, עם אותן שאלות, עם אותן תהיות לגבי מה לאכול לפני, אחרי, איזו נעל הכי טובה, איך זה משתלט לך על השבתות. את מבינה שאת לא לבד, לא המופרעת היחידה בשכונה. וזה מרגיע.
  4. התרגשות – תהיו כנות עם עצמכן, מתי בפעם האחרונה התרגשתן? אני כל כך עסוקה לפעמים בחיי היום יום, עבודה, לימודים ,קניות, שיעורים, זה לא נגמר. הציפייה למירוץ, גורמת לי לחשוב על האתגר שצפוי, על איך זה יהיה, האם אני אשרוד, האם אני אצליח לעמוד בזמנים שלי? לא תמיד זה קורה, אבל אני מתרגשת רק מהציפייה ליום הגדול.
  5. רגע ההזנקה – כולם עומדים ביחד, לבושים מכף רגל ועד ראש ומוכנים לתת הכל ולהנות תוך כדי. אלו רגעים סופר מותחים, לפעמים כואבת לי הבטן עד שאני עוברת את הקו הזינוק, לא יודעת להסביר למה, החוסר ודאות, המוזיקה והרעש המטורף מתהפכים אצלי בבטן.
  6. רגע הסיום – לחצות את קו הסיום, הרגע שבו את מרגישה שכבשת את הר האוורסט, שאת יכולה עכשיו לטרוף את כל העולם, כי עשית את זה! הרגע שבו את מבינה שהכל אפשרי, שהכל ניתן בשליטתך וגם אם לא הייתה ריצה להיט, גם אם לא שברת שיא אישי, גם אם לא הלך לפי התוכנית את עשית את זה, את יצאת לדרך וגם סיימת אותה ויש הרבה אנשים שרק שואפים לזה, אז תמיד להסתכל על חצי הכוס אנרגי המלאה :

 

אני ממליצה לכל אחת שרצה, שתירשם למירוץ אחד לפחות בחייה, זה עושה את ההבדל וזה נותן פוש רציני לכל מי שאי פעם רוצה להמשיך בריצה.

המירוץ הראשון שלי היה מירוץ 5 ק”מ במירוץ ת”א בפברואר, לא חשבתי שאני מסוגלת, כל הדרך אני חושבת על מה לעזאזל אני עושה, אבל ניצחתי! עברתי את קו הסיום והיה לי עוד אוויר בריאות, שם באותה נקודה הבנתי, מירוצים דוחפים אותי קדימה, גורמים לי להתעלות על עצמי, ההבנה שאני יכולה יותר.

Share This Post

1 Comment

  1. Pingback: writeaessay

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>