fbpx

Share This Post

Blog

סיפורה של סטונדטית ישראלית במיאמי why Friday makes me cry?

ביום שישי אני מתגעגעת הכי הרבה. לבית למשפחה , לחברים. אבל במקום להרים טלפון ,כי הרי בימינו זה כל כך פשוט, אני מתנתקת, קוברת את עצמי בלימודים ועבודה.

ואולי כי אני לא מסוגלת לשמוע את כולם שם ביחד, בדרך לקיבוץ, צוחקים, עליזים מהשבוע שנגמר. ואלה מבקשת מאבא לשים בפעם המיליון את הדיסק של מאיר אריאל, ובן, שסוף סוף פשט את מדי הקצין החדשים שלו, מניח את ראשו על החלון מתענג על קרני שמש אחרונות.

ואני פה במיאמי, בדירה היפה, עם הנוף לים. מתבוננת בנוף הבניינים הגבוהים, המבריקים. מחממת לי איזה משהו במיקרו כי מה הטעם לאכול ארוחת שישי עם החברות הנוצריות שלי מהאוניברסיטה?!

כל ישראלי שמהגר למדינה זרה חווה את זה קצת אחרת. יש כאלו שמתבצרים בקהילות הישראליות, ואז זה אולי קצת יותר קל. כולם מדברים כמובן על אורח החיים המדהים, על הקלות להרוויח כסף, על הנגישות. אבל יש דבר שהם שוכחים לציין, וזו הבדידות. כל ישראלי מרגיש אותה במקום במאוחר. ההבנה, ההפנמה שאת לבד.

אז לכל מי שתהה איך זה להיות סטונדטית בארה״ב אני אגיד שזה מדהים, שזו חוויה מאתגרת שמוציאה ממך את היכולות והביצועים הכי גבוהים. אני אגיד שזה כיף לא נורמלי ושמיאמי מדהימה ושבחיים לא יימאס לי מנוף של דקלים.

אבל אני אגיד גם שזה קשה, ושזו הקרבה, ושאת הנרות של שישי את כנראה תדליקי לבדך, שתשכבי במיטה עם 40 מעלות חום אף אחד לא יבוא לטפל בך.

האם אני מצטערת שבאתי לפה? אפילו לא לשניה, ולא בגלל המסיבות והדולפנים, אלא בגלל אין סוף השיעורים שלמדתי פה, גם באוניברסיטה וגם בחיים במיאמי.  

Share This Post

I am Or Tuvia, Founder and CEO of “Wishe” (former ypis), a social media platform that creates a connection between professional women all around the world and allows them to , create and promote their brand and connect with women all around the world, within the mission to help them make their passion to become a profitable business. I am a young woman working on my Master’s of Science in Marketing. After my two years with the IDF, I began to travel the world while also working remotely in the marketing field. I have many interests including fashion, wellness and the arts but couldn’t focus on one. Always being an ambitious person looking for direction, it was at this point of my life that I found my passion in life. That is the passion to write. However, I found myself lacking the platform to share my knowledge and experiences. My travels allowed me to meet like-minded women that also shared these same concerns. Now, while working on my Masters it came to me that I would like to create such a platform where women can not only share their passions with one another but also a platform that promotes them. My travels and experience have allowed me to build great communication skills with people of all walks of life. Furthermore, through my past experience, I have expertise in Marketing, Adwords, WordPress, as well as Brand Building. All of these attributes which I plan to share with professional women and to help further their endeavors.

2 Comments

  1. אור כתבת כ”כ יפה ומהלב על משהו שמניחה שהרבה מרגישים ואולי לא ממש מודים בזה. חשבתי על זה שכתבת מה הטעם בארוחת שישי עם החברות הן נוצריות – למה לא בעצם?.. בטוחה שהן ישמחו להכיר משהו חדש ומאכלים אחרים ובמקביל יכולות לפעמים לערוך ארוחה “נוצרית” עם מאכלים כמו שהן רגילות היו לאכול, עדיין זה ייתן ליום שישי איזה נופך אחר משאר ימות השבוע ואת תהני מחברה טובה 🙂

    Reply
  2. @gonnabe40
    היי אני מצטערת על התגובה המאוחרת!! תודה רבה קודם כל! שמחה שריגשתי.
    ואני אפילו אחלוק איתך דבר מדהים, אחרי שכתבתי הצעתי לחברה נוצריה שנעשה מסורת כזו של יום שישי ארוחה ביחד, אבל באותו יום היא לא יכלה, אז…. חיפשתי וחיפשתי וקיבלתי הזמנה לנשף שישי יהודי מדהים עם קהילה מדהימה שלא הכרתי ומאז אני כבר לא לבד בארוחת שישי. מה שמדהים בעיניי הוא שברגע שכתבתי אבל מה שאני מרגישה כאילו באופן קוסמי כלשהו הבעיה פשוט נפתרה מעצמה. (עוד לפני הפרסום אפילו

    Reply

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

%d bloggers like this: