fbpx

Blog

חזרה למיאמי

עבר הרבה זמן מאז שהרגשתי ככה, מאז שהצלחתי לכתוב ככה סתם, מהלב. בלי לתכנן, בלי מסר, בלי מטרה והייתי תקועה כל כך הרבה זמן, בין חליפות לבניינים שכבר שכחתי מי אני אך באותו רגע לא נאחזתי בגעגועים, או בציפיות לעתיד, לא ספרתי דקות או חישבתי עליות או דאגתי מה יהיה מחר. באותו רגע לראשונה מזה זמן רב-חייתי.

Read more

לימודים בחו”ל? האם כדאי, מה כדאי וכמה עולה לנו התענוג הזה?

אז אחרי שלוש שנים בארה"ב, שתי אוניברסיטאות וחודש שנשאר עד סיום התואר השני שלי, הגיע הזמן לענות לכולכם על השאלות שבאמת מעניינות אותכם לגביי המסלול הזה של לימודים בחו"ל.

Read more

חושים של געגוע

הריח שלך , הוא זה שנשאר לי הכי חזק, הכי שורף, הכי חסר. והעיניים, הירוקות, אלה שהיו אוהבות להסתכל עליי עמוק בפנים, אלה שהיו מספרות לי הכל בלי להגיד לי כלום, .אותן לא השארת לי השארת לי רק, חושים של געגוע

Read more

חיפוש אחרי השלם ולא המושלם

היי אני תהל- מאמנת כושר מוסמכת וינגייט💪 כבר 6 שנים בתחום באימונים ואחרי ירידה של 20 קילו החלטתי להגשים חלום! אחרי שנים של ניסיונות לרדת במשקל, שילוב של כושר מסוגים שונים, דיאטות קיצוניות מ17 יום עד לצימחונות, הכל בשביל להשיג את מה שתמיד חלמתי עליו- להרגיש שלמה עם הגוף שלי! אחרי כל כך הרבה טעויות בדרך הגעתי למקום השלם, הבטוח, הבנתי מה טוב בשבילי ובשביל המתאמנות שלי! read more

Read more

סיפורה של סטודנטית במיאמי חלק ב’- שאלת המיליון- האם תחזרי לארץ אחרי שתסיימי ללמוד?

הרבה דברים השתנו מאז שנחתתי בארה"ב לפני שנתיים וחצי. בחרתי תחום התמחות (שיווק), יצאתי עם הכתיבה שלי מהמגירה (כמו שבטח שמתם לב…) והקמתי את העסק שלי שמשלב את הדברים שאני אוהבת יותר מכל (שיווק כתיבה ויזמות). אבל שאלה אחת נותרה ללא מענה.

Read more

הבחירה היחידה

זה לא שהן אוהבות אותך, הן נהנות מהכאב מהחדות של הרגש שאפשרי רק כשהאהבה לא יכולה להתממש ואיך תתאהב אם הכל אצלך כמו משחק מתוכנן כמו לוח שח מט יודע מתי לשלוח מה, אבל אם אתה מתגעגע אתה נושך שפתיים וקורא לבחורה הבאה. מה שווה כל האהבה שלך אם אתה לא יכול סתם ככה לתפוס לה את הלחיים ולאכול לה את הפנים ולהגיד לה את הלב שלי בלעדייך אין טעם לחיים read more

Read more

גיל שנתיים “הנורא” לא מה שחשבתם

אם הייתם יכולים להכנס לראש של ילדכם בני השנתיים כך זה היה נשמע....

Read more

שרשרת שם – Name Jewelry

לכל איש יש שם”שנתן לו אלוהים(ונתנו לו אביו ואימו…” (חוה אלברשטיין .זיכרונות תמיד ילוו אותנו כחוויה, רגש וכמתנה להמשך הדרך.זה מה שטוב בזיכרונות. אתה יכול לייצר אותם בכמויות ואף אחד לא יוכל לקחת את זה ממךאני בעצמי זוכרת את החוויה הראשונית שלי כילדה, בה קיבלתי את מעמד התכשיטים הראשון  שלי, מאז השתדרגתי במעמדים גם לטובת התכשיטים שאני מוכרת, אך יחד עם זאת הזיכרון .הראשון מלווה אותי לאורך כל הדרךהתכשיט כחפץ גשמי ומוחשי, הרבה פעמים בענידתו נחווה זיכרון מלווה ברגש, מחוויית הקניה  או מקבלתו ממישהו יקר לליבנו. לרוב כשמישהו קונה ממני תכשיט בהתאמה אישית, הוא חש צורך לשתף עבור מי התכשיט ולמטרת איזה אירוע. רגש שהוא חווה עם עצמו רק מהמחשבה על נתינה. חווית הקניה מעוררת בו רגש לקראת החוויה של מקבל המתנה, כך שהתכשיט משפיע לטובה על שני הצדדים בו זמנית.סיפור מהשטח, בו בחורה צעירה יצרה איתי ק...

Read more

סיפורה של סטונדטית ישראלית במיאמי why Friday makes me cry?

אז נכון אני יכולה במרחק נגיעה ללכת לחופים הכי יפים, לרקוד במסיבות הכי שוות ושאני יוצאת לרוץ אני לפעמים רואה דולפינים קופצים. אבל ביום שישי כשכולם מקדשים ליד ערימות של אוכל עם טעם של בית ושרים שירים מול נרות דולקים וכוס יין, אני יושבת מול מגש פיצה חצי ריק ושידורים חוזרים של  משחקי הכס. אז האם כל זה שווה? תחליטו אתם ...

Read more

החורים

כל כך הרבה רציתי כמו בלון עם חור שממלאים אותו במים, כשמשאלה נכנסה פנימה אחת אחרת זלגה החוצה לא משנה כמה היה לי תמיד הרגשתי בעיקר ,את מה שאין וחיכיתי לנס שימלא במקום לשים פלסטר על החור מתחננת למה שאני אמורה לקום ולהגשים, כל כך שאפתנית אבל כל כך עצלנית אני לפעמים חושבת שהבעיה היא לא שאני מפחדת יותר מדי אלא שאני לא מפחדת מספיק ולא מעריכה מספיק, עד מתי נסתכל על מה שיש לאחרים האם ההצלחה שלי תהיה שווה אם לא אוכל להעלות אותה לסטורי?  האם הסיפור שלי קיים אם רק אלחש לו אותו באוזן לפני שנירדם? אני לא רוצה לבקש יותר ולא להתחנן לחומר לא רוצה להאכיל את האגו בכיבושים והצלחות אני רוצה להסתכל לעצמי בעיניים, וללמוד להרפות.

Read more

״מאמי, אני מתגעגעת״

אחרי חצי שנה שהוא לא שמע ממני, כשהיא לידו, והוא יודע שאני יודעת שהיא לידו, עדיין מחליטה לשלוח לו את ה"מאמי, אני מתגעגעת" הזה. כי אולי שוב הזכרונות הפכו כמו גל שהציף הכל, אולי שוב אני נחנקת, אולי שוב כבר לא מצליחה לספוג, להכיל, לשמור בבטן. מה עושים?

Read more

אין יותר סיבות- רצים גם בחורף

מי מאיתנו לא שקלה להישאר בבית ביום חורפי ולא לצאת להתאמן כי קר, כי יורד גשם, כי אני יכולה להחליק? כולנו, בואו נודה בזה. אז הבלוג הפעם מוקדש לכל מי שאי פעם ויתרה לעצמה, נכנסה מתחת לשמיכה והרגישה שהיא תופחת מחוסר תזוזה. לבוש: הפעם אני אדבר על שיטת הבצל, זה לא מתכון למרק טוב לחורף, זו לא דרך להבריח בחורים בדי ראשון ולא מוצלח. זו שיטה שבה אנו מתלבשות כדי שנוכל לצאת לאימון בחוץ וגם להנות ממנו. אז ככה, על מנת שלא נצא החוצה בתחושה של עומס – לא צריך 2 מעילים וגטקס, צריך רק להתלבש בצורה שתעזור לנו להתחמם בהתחלה ולאט לאט להוריד שכבת ביגוד ככול שהגוף מתחמם. read more

Read more